צו עשה הוא סעד משפטי המורה לצד מסוים לבצע פעולה מסוימת, בדרך כלל במסגרת הליך אזרחי. בניגוד לצו מניעה, שמטרתו למנוע פעולה, צו עשה מחייב פעולה חיובית מצד הנתבע. צווים אלו ניתנים במקרים בהם היעדר ביצוע הפעולה עלול לגרום נזק משמעותי לצד התובע, והם כפופים לשיקול דעתו של בית המשפט.
מה זה צו עשה?
צו עשה הוא הוראה משפטית של בית המשפט המורה על ביצוע פעולה ספציפית. צו זה יכול להינתן במסגרת תביעות אזרחיות, עתירות מנהליות ואף בעניינים מחייבים בדיני עבודה. מטרתו היא להביא לאכיפת זכויות או להשבת מצב לקדמותו כאשר פסיקה כספית אינה מספקת פתרון הולם.
סוגי צווי עשה
קיימים כמה סוגים של צווי עשה, בהתאם למטרת הצו ולתחום המשפטי שבו הוא מוטל.
- צו עשה זמני: ניתן במקרים דחופים לפני הכרעה סופית בתיק, כדי למנוע נזק בלתי הפיך.
- צו עשה קבוע: ניתן בסיום ההליך המשפטי, לרוב כמענה סופי לתביעה.
- צו עשה מנהלי: משמש במקרים בהם רשות ציבורית נדרשת לבצע פעולה לטובת האזרח.
תנאים למתן צו עשה
בית המשפט שוקל מספר גורמים טרם מתן צו עשה, ובהם הוכחת זכות ברורה של המבקש, קיומו של נזק בלתי הפיך כאשר אין סעד חלופי יעיל, וכן איזון בין הפגיעה בצד שממנו נדרש הצו לבין התועלת שתצמח ממנו.
דוגמאות למקרים בהם ניתן צו עשה
למשל, תובע עשוי לבקש צו עשה לצורך חידוש אספקת מים שנקטעה שלא כדין, או עובד המבקש צו להחזרתו לעבודה לאחר פיטורים שלא כדין. צווים אלו מנוצלים גם בסכסוכים מסחריים, לרבות אכיפת חוזים.
השלכות אי-ציות לצו עשה
אי קיום צו עשה מהווה ביזיון בית המשפט ויכול להוביל לקנסות ואף למאסר. צווי עשה ניתנים לאכיפה באמצעות הוצאה לפועל, ולעיתים אף ברשויות המדינה.
סיכום
צו עשה מהווה כלי משפטי מרכזי לאכיפת זכויות ולמניעת נזקים בלתי הפיכים. השימוש בו מחייב הגשת בקשה מבוססת לבית המשפט, תוך הוכחת צורך ממשי. אי קיומו עשוי לגרור סנקציות חמורות כנגד הצד שאינו מציית לו.