אילו החלטות רפואיות בהריון בסיכון עשויות להשפיע באופן משמעותי על בריאות האם והעובר, ומתי עולה חשש לרשלנות רפואית?

החלטות רפואיות על תזמון הלידה, מעקב אחר גדילת העובר וניהול מצבי חירום כמו רעלת הריון משפיעות ישירות על בריאות האם והתינוק, וכשהצוות הרפואי חורג מנהלי העבודה המקובלים, עלולה להתרחש רשלנות בהריון.

תוהות האם הטיפול שקיבלתן היה מקצועי ומקיף, ומה ההבדל בין סיבוך רפואי בלתי נמנע לבין מחדל של המערכת?

באיתי גבעון משרד עורכי דין ליווינו לאורך השנים לא מעט נשים בתביעות דומות והכנו לכן את כל המידע שחשוב שתכירו כדי להבין את הזכויות שלכן.

מהי ההגדרה של הריון בסיכון גבוה ואיך מנהלים אותו?

הריון בסיכון מוגדר ככזה שבו קיימת הסתברות גבוהה יותר לסיבוכים עקב מחלות רקע של האם, הגיל של האם, הריון מרובה עוברים או בעיות שהתפתחו תוך כדי התהליך, כמו סכרת הריונית ועיכוב בצמיחה התוך רחמית.

הצוות הרפואי מחויב להקפיד על מעקב הדוק שכולל בדיקות תקופתיות להתאמת הטיפול:

• ניטור לחץ דם וחלבון בשתן לאיתור מוקדם של רעלת הריון
• מעקב אולטרסאונד רציף אחרי קצב הגדילה וכמות מי השפיר
• בדיקות דם וסוכר סדירות להערכת מצב האם
• ביצוע רישום מוניטור עוברי להערכת מצוקה עוברים

עיכוב באבחון של מדדים לא תקינים אלו עלול להוביל להחמרה במצב הבריאותי ולהתפתחות פגיעות לטווח הרחוק.

באילו מצבים עלולות להתרחש טעויות באבחון, במעקב או בטיפול?

טעויות במעקב רפואי מתרחשות לפעמים בגלל פענוח שגוי של בדיקות מעבדה, התעלמות מתלונות של המטופלת או אי הפניה לבדיקות גנטיות ואולטרסאונד מתקדמות בזמן.

מצבים אלו כוללים אי זיהוי של מום מבני בעובר, שיהוי בהחלטה על ניתוח קיסרי דחוף כשיש ירידה בדופק, או חוסר התייחסות לתסמינים מוקדמים של רעלת הריון.

רשלנות בהריון בסיכון: מתי חריגה מסטנדרט הזהירות המקובל מהווה עילה לתביעה?

חריגה מהנחיות משרד הבריאות או מהפרקטיקה המקובלת לא מספיקה לבדה לקיומה של עילה משפטית.

כדי לבסס טענה של רשלנות בהריון, נדרש להוכיח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין העדר הטיפול הנכון לבין הנזק שנגרם לאם או לעובר.

אם הנזק היה מתרחש בכל מקרה, גם תחת טיפול מיטבי, לא תתקיים עילה לקבלת פיצוי.

מבחן הרופא הסביר: באילו כלים משפטיים מוכיחים רשלנות בהריון?

כדי להעריך את התנהלות המערכת, בית המשפט משתמש במבחן "הרופא הסביר". הוכחת הטענה נעשית באמצעות מספר שלבים:

1. איסוף מלא של התיק הרפואי מכל המוסדות שבהם בוצע המעקב.
2. פנייה למומחה רפואי בתחום הנשים והמיילדות לקבלת חוות דעת מפורטת.
3. בחינת רצף האירועים מול ניירות העמדה של איגוד רופאי הנשים.
4. הערכת היקף הנזק והשלכותיו על איכות החיים והצרכים העתידיים.

מה ההבדל בין סיבוך רפואי לבין כשל בטיפול?

להלן ריכוז ההבדלים בין התפתחות טבעית של סיבוך לבין מקרה שבו קיים חשד לכשל מקצועי:

חשד לכשל בטיפול	סיבוך רפואי מוכר	מה בודקים
התעלמות מתסמינים או דילוג על בדיקות חובה	ביצוע כל הבדיקות והנהלים בזמן	התנהלות הצוות
חוסר בתיעוד או רישום חלקי של מדדים	תיעוד מלא, מפורט בזמן אמת	רשומות רפואיות
מצב שהיה ניתן לזהות ולמנוע מראש	אירוע פתאומי שלא ניתן לחזות	יכולת מניעה

עוד כדאי לדעת שאיסוף המידע הרפואי הוא השלב הבסיסי בכל בירור משפטי. יש לפנות לקופת החולים ולבית החולים ולבקש את העותק המלא של התיק הרפואי, כולל תרשימי מוניטור, פענוחי אולטרסאונד, תוצאות מעבדה וסיכומי מחלה.

שמירה על כל המסמכים מאפשרת למומחים לבחון את המקרה בעיניים מקצועיות ולהעריך אם בוצעה רשלנות בהריון.

צריך לזכור, מעקב צמוד ומקצועי במהלך הריון בסיכון נועד למנוע סיבוכים ולהבטיח את שלומם של האם והילד.

במידה ועולה חשש כי התרחשה רשלנות בהריון עקב אבחון מאוחר או טיפול לקוי, במשרד עורכי הדין איתי גבעון אנחנו עומדים לרשותכם לבחינת המסמכים המשפטיים והערכת סיכויי התביעה.

שאלות נפוצות

תוך כמה זמן ניתן להגיש תביעה על כשל בטיפול במהלך ההיריון?

תקופת ההתיישנות בתביעות של קטינים נספרת החל מהיום שהם מגיעים לגיל 18 ועד הגיעם לגיל 25, זאת אומרת, ניתן להגיש תביעה עד גיל 25 של הילד. עם זאת, לגבי נזקים שנגרמו לאם עצמה, תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום המקרה.

מה קורה אם חלק מהמסמכים הרפואיים נעלמו?

היעדר תיעוד רפואי מעביר במקרים רבים את נטל ההוכחה אל כתפי המוסד הרפואי, המחויב על פי חוק זכויות החולה לשמור על הרשומות בצורה תקינה.

האם כל טעות של רופא נחשבת עילה לפיצוי?

לא כל טעות היא עילה לתביעה, רק טעות שחורגת מסטנדרט הזהירות של רופא סביר וגורמת לנזק ממשי ומוכח יוצרת עילה משפטית.

כיצד נקבע גובה הפיצוי במקרים אלו?

גובה הפיצוי נגזר מהיקף הנזק, אובדן כושר ההשתכרות העתידי, הצרכים הטיפוליים, עזרת צד שלישי וראש נזק של כאב וסבל.