בוררות וגישור הם שני כלים מרכזיים ליישוב סכסוכים אשר מספקים אלטרנטיבה להליך המשפטי בבתי המשפט. שניהם מתאימים למצבים מגוונים, אך נבדלים זה מזה במטרותיהם, בתהליך ובהשלכות המעשיות שלהם. מאמר זה יבחן את ההבדלים המרכזיים, יתרונות החסרונות והשימושיות של בוררות וגישור במערכת המשפט הישראלית.
מה ההבדל בין בוררות לגישור?
בוררות וגישור הם שני מנגנונים לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בתי המשפט. בעוד ששניהם מבוססים על העקרון של פתרון סכסוך בהסכמה בין הצדדים, מדובר בפרוצדורות בעלות מאפיינים שונים ומטרות ייחודיות.
| מאפיין | בוררות | גישור |
|---|---|---|
| תפקיד הצד השלישי | החלטת צד שלישי מחייבת (בורר) | סיוע לצדדים להגיע להסכמה |
| מעמד ההחלטה | מחייבת בדומה לפסק דין | לא מחייבת אלא אם נחתם הסכם |
| גמישות בתהליך | תהליך פורמלי יחסית | תהליך גמיש ודינמי |
| דגש | הכרעה בסכסוך | הגעה להסכמה משותפת |
תהליך הבוררות: מנגנון הכרעה אלטרנטיבי
בוררות היא הליך שבו צד שלישי, הבורר, ממונה על ידי הצדדים (לעיתים, בימ"ש ממנה אותו) כדי להכריע בסכסוך. הבורר פועל בדומה לשופט ומקבל החלטה מחייבת, הנקראת "פסק בוררות". בישראל, הליך הבוררות מוסדר בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. פסק הבוררות יכול להפוך לפסק דין באמצעות אישור בית המשפט, אך בערעורים עליו ישנה גישה מוגבלת בלבד.
היתרון המשמעותי של בוררות הוא מהירות ההליך בהשוואה לבתי המשפט, אשר עשויים להימשך זמן רב. בנוסף, מדובר בהליך דיסקרטי שאינו מתנהל בפומבי, ומאפשר לצדדים לקבוע מראש את הבורר, את הכללים ואת אופן ניהול ההליך. עם זאת, במקרים מסוימים, ההחלטה אינה מאפשרת פשרה שיכולה להתקבל בשני הצדדים והיא נחשבת כהכרעה חד-צדדית.
גישור: שיתוף פעולה ליצירת פתרון מוסכם
גישור, לעומת זאת, הוא הליך וולונטרי שמשלב צד שלישי בלתי תלוי – המגשר – המספק הכוונה לצדדים כדי להגיע להסכמה משותפת ומיטיבה. שלא כמו במקרה של בוררות, המגשר אינו מקבל החלטות אלא מסייע ביצירת דיאלוג ובבניית הבנה בין הצדדים. אם ההליך מצליח, הצדדים חותמים על הסכם מחייב.
הליכי גישור בישראל זוכים לעידוד מצד בתי המשפט ומוסדרים באמצעות חוק בתי המשפט (תיקון מס' 15), תשנ"ה-1995, המעודד פנייה לגישור בשלבים מוקדמים של דיון בתיקים אזרחיים. יתרונות הגישור טמונים בגישה שיתופית, גמישה ואישית, הממוקדת בצורכי הצדדים וברצונם לשמר קשרים ביניהם. עם זאת, הליך זה אינו מתאים כשהצדדים נמצאים בעימות קיצוני, או כשניתן לצפות שצד אחד ינצל את ההליך לטובתו בלבד.
דוגמאות מעשיות ותובנות
הליכי בוררות נפוצים בעיקר בתחום המסחרי, במחלוקות עסקיות או בעסקאות בעלות שיעור כספי גבוה, שבהן חשובה הכרעה מדויקת ומהירה. לדוגמה, חברות נדל"ן רבות נעזרות בבוררות כדי לפתור מחלוקות בנושא ספקים או זכויות בניה. לעומת זאת, גישור מקבל עדיפות בסכסוכים משפחתיים, כגון גירושין או סכסוכי ירושה, שבהם ההיבט הרגשי מהווה גורם משמעותי וחשוב לשמר מערכות יחסים.
מסקנות והצעות ליישום
לסיכום, הבחירה בין בוררות לגישור תלויה בצורכי הצדדים, במטרותיהם ובאופי הסכסוך. לכל אחד מההליכים יתרונות וחסרונות ייחודיים שיש לשקול לפי נסיבות המקרה. בישראל, המאמצים לקדם מנגנונים אלטרנטיביים לפתרון סכסוכים הולכים ומתרחבים, מתוך רצון להקל על העומס בבתי המשפט ולאפשר לצדדים להגיע לפתרונות מהירים, יעילים ונגישים מבחינה כלכלית.